למידע נוסף התקשרו: 03-9436030

אלבניה ומקדוניה בהדרכת שאול שרגאי - חמשיר סיום וסיכום טיול

דברים בסיום הטיול לאלבניה ומקדוניה בהדרכת שאול שרגאי (יוני 2010)

לטיול הבלקן יצאנו
באלבניה ובמקדוניה ביקרנו
בערים יווניות, רומאיות, בכנסיות
במנזרים, במסגדים ובבתי כנסיות
ראינו שלגי הרים
שפעת נופים ופרחים
 ובכלל המקומות המקסימים
שאול המדריך טרח
ואת עינינו פקח.
     _ _ _
אותנו לימד היסטוריה אלבנית
ואף לא הניח ידו מזו המקדונית
את אוזנינו באלבניה סיבר
בגיבורה הלאומי: סקנדרבג.
לעומתו הודג'ה: פרנואיד-מגלומן
מאויב מדומה חשש כל הזמן
את צל ההרים ראה כאנשים
על כן בנה מאות אלפי מקלטים.
דרך שקודרה והאלפים בטט
ובמלוננו בסיסמת חדרים: אל תת
הלינה המשותפת הזכירה קיבוץ
ואת חלקנו החזירה לחיי השיתוף.
            _ _ _
במקדוניה היפה וההררית
נסענו באוטובוס כמונית
עברנו בדרך הטבק ובנתיב היין
והכרמים נגלו למלוא העין
חילופי מקומות ברוטציה
לוו לעיתים בפרובוקציה
גם חילופי מהלומות מילוליים
נבטו מזרע הכנת הכריכים.
         _ _ _
אך כל זה באמת אינו חשוב:
נערוג לטיול זה מבלי-שוב
נעריך ונזכור לטובה
את כל המשתתפים
ואת שאול – ראשון בין שווים:
את הסבריו וידיעותיו הרבות
את מזגו הנוח לבריות.
למי תודה ולמי ברכה?
לשאול התודה
ולכולם הברכה:
ברוך בואכם לטיול הבא!

נתן ויהודית קלאוס, רעננה

 

 טיול קבוצת שאול לאלבניה ולמקדוניה, יוני 2009
סיכום טיול, נכתב ע"י שאול שרגאי מדריך הקבוצה

 14.6-  יצאנו בטיסת בוקר מוקדמת לאיסטנבול ולאחר המתנה ממושכת המשכנו לטירנה, בה פגשנו  את מדריכתנו החביבה אלדה אשר ליוותה אותנו לאורך כל טיולנו באלבניה. מטירנה נסענו אל העיירה קרויה (Kruja). תחילה ביקרנו במוזיאון האתנוגרפי ואחר עלינו לבקר במבצר ובמוזיאון העומדים שניהם בסימן מלחמותיו של סקנדרבג (Skanderbeg), הגיבור הלאומי של אלבניה ומי שבמאה ה-15 עמד מול העות'מאנים במשך 30 שנה. לאחר שיטוט קצר בבאזאר התורכי  הגענו למלון אשר ממוקם בצורה מרשימה על צלע ההר אך סובל לא מעט מבעיות אחזקה. לילה ראשון באלבניה.

15.6 – ירדנו מן ההר ופנינו צפונה. בלז'ה (Lezhe) עצרנו לביקור בקברו של סקנדרבג הנמצא בתוך שרידי כנסיית ניקולאוס הקדוש. ב-1468 מצא המנהיג האלבני את מותו  ממחלת מלריה. מלז'ה המשכנו אל שקודרה (Shkodra). שדות ירוקים וחלקות ירקות ועצי פרי ניבטו אלינו מכל עברו וביניהן מספר גבוה ומתמיה של תחנות דלק. בשקודרה ביקרנו תחילה בפוטוטק של משפחת מארובי (Marubi). בשנת 1836 הגיע לכאן פייטרו מארובי כגולה פוליטי מאיטליה, התאהב במקום ובעם, ופתח סטודיו שהאריך ימים למעלה מ-100 שנה עם בנו ונכדו כממשיכיו. למעלה מ-150,000 נגטיבים מאוחסנים בארכיון המהווה את אחד מאוספי הצילום הגדולים באירופה. אשרינו שזכינו לראות מבחר תמונות נדירות ממנו. ממארובי המשכנו לביתו של אוסו קוקה (Oso Kuka), איש שקודרה שנהרג בקרב עם אנשי מונטנגרו ב-1868. ביתו מהווה דוגמה אופיינית למגורי השכבה העליונה של העיר במחצית המאה ה-19. לאחר ארוחת צהרים נסענו לראות גשר תורכי שלם מן המאה ה-18 ואחר כך עלינו למבצר רוזאפה שמעל העיר. המבצר הענק, שבחומתו חתומה רוזאפה האומללה (זוכרים את הסיפור?), שימש מעוז ונציאני חשוב בים האדריאטי ומפלטם האחרון של לוחמי החופש האלבנים עד 1479, עת נכנעו לפני העות'מאנים ורבים מהם נמלטו לדרום איטליה. מראש המבצר נפרש לעינינו מראה נהדר של השפלה של שקודרה עם הנהרות דרין ובונה (Buna) המקיפים אותה. ירדנו מן המבצר ונסענו אל מלוננו בעיירה סאנג'ין על חוף הים, שם חגגנו יום הולדת לנחמה. בערב, פגישת היכרות פנימית של הקבוצה.

16.6 – עם בוקר שמנו פעמינו אל אגם קומאן (Kuman), האגם הגדול אשר נוצר מאחורי הסכר התחתון על הנהר דרין. האזור כולו הוא דליל אוכלוסיה אך עתיר צמחיה שהשתקפה פה ושם במימי האגם. לאחר שעתיים הגענו אל הסכר השני, שם עלינו על המעבורת. כמעט שעתיים וחצי שטה המעבורת בין הרים גבוהים ויערות מרהיבים. פה ושם נראו מקבצי בתים ולא היה ברור לנו כיצד אנשים חיים במקומות שכוחי-אל כאלו. בהגיע המעבורת אל פירזה Fierze)) קיבל את פנינו חום כבד. עלינו במיניוואנים אל באיירם צורי (Bairam Curi) שם התכבדנו בארוחת צהרים על ידי החברה. את שעות אחה"צ עשינו בנסיעה אטית, עקב מצב הדרך, אל עמק ואלבונה. בהדרגה נגלו לעינינו נופיו היפים של עמק זה ובעיקר הפסגות המשוננות האופייניות לאלפים האלבנים. תנאי הלינה בבתי התושבים בוואלבונה היו מאכזבים: ללא חשמל ולעיתים ללא מים חמים. לאחר ארוחת ערב במסעדה המקומית, כאשר פסגות הענק נשקפות אלינו באור אחרון, חזרנו לכפר לשנת לילה קצרה.

17.6 - 'השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו' כמאמר השיר, אך לתימהוננו גילינו שהנחת קו מים מוואלבונה לבאיירם צורי חוסמת את דרכנו. אין קץ להפתעות באלבניה! כמעט שעה וחצי המתנו עד שהדרך הייתה ראויה למעבר ובזמן הזה המעבורת כבר הפליגה בדרכה חזרה לקומאן.  לא נותר לנו אלא להפנות את הרכבים שברשותנו לדרך ההררית הארוכה היורדת אל החוף (לדעת כמה מאתנו היה זה מזלנו שנמנעה מאיתנו הנסיעה במעבורת חזרה). בדרכנו עלינו מעל הסכר השלישי לתצפית יפהפייה על האגם שנוצר מאחוריו ועל האלפים האלבנים הגבוהים שהשארנו מאחורינו. המשכנו בין נופיה ההרריים המיוערים של אלבניה הפנימית ובחצי הדרך חברנו לאוטובוס שלנו שהביא אותנו לעת ערב אל העיר דורסי (Duressi), שם התנחלנו במלון נאה לחוף הים.

18.6 – בבוקר  פתחנו את סיורנו בטירנה בביקור במרכז הגדול של הכת הבקטאשית, כת מוסלמית דרווישית המטיפה לאהבה ולסובלנות בין כל בני האדם, פרי הגותו והטפתו של חאג'י בקטאש ((Bektash, מלומד פרסי בן המאה ה-13. באלבניה נמצא הריכוז הגדול ביותר של הבקטאשים, לאחר שגורשו מתורכיה בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי אתאתורק. ממרכז הבקטאשים המשכנו אל המוזיאון הלאומי ההיסטורי של אלבניה. המוזיאון, המצטיין בתצוגה עשירה  ומפורטת, זכה לביקור חטוף במקצת מאיתנו עקב אילוצי הזמן. בשעת צהרים יצאנו לדרכנו אל בראטי (Berati), 'עיר אלף החלונות', בה ערכנו סיור מקיף במבצר ובכנסיית מריה הקדושה המשמשת מוזיאון לאיקונות נוצריות ובעיקר לציורי הצייר אונופרי (Onufri) בן המאה ה-16. ירדנו מן המבצר והשקפנו על אדריכלות המגורים המסורתית בעיר המתאפיינת בשפע חלונות. מבראטי המשכנו לוולורה (Vlora). היום כבר נטה לערוב כאשר חצינו את העיר שרחובותיה מלאו המון אדם. בדרכנו למלון נתקלנו בפקק תנועה אדיר שנוצר עקב אסיפת בחירות שנערכה בסמוך (עיין סעיף הפתעות באלבניה!). לאחר שעה ארוכה הסתיימה האסיפה ואנו המשכנו בדרכנו אל מלוננו על חוף הים.

19.6 – הבוקר אור ואנו במלון מול פני הים החלקים של מפרץ ולורה. חזרנו למרכז העיר וניגשנו לפקוד את קברו של איסמעיל קמאל, מי שהכריז על עצמאות אלבניה ב–28 בנובמבר 1912. משם המשכנו למוזיאון העצמאות השוכן באותו מבנה אשר ממרפסתו הוכרזה העצמאות. השארנו את ולורה מאחורינו וטיפסנו אל ראש מעבר לוגאראיה (Logaraja) בין יערות צפופים של מחטניים ורחבי עלים. מראש המעבר, בעת הפסקת הקפה, נשקף לעינינו נוף עוצר נשימה של חלקה הצפוני של הריביירה האלבנית. ירדנו אל העיירה הימארה (Himara) באזור שרובו מיושב באוכלוסיה יוונית. בשעות אחה"צ הגענו אל מבצר פלרמו (Palermo), מבצרו של המושל האלבני הנודע עלי פאשה טפלנה (Tepelena). במשך 32 שנה (1820-1788) שלט טפלנה על  דרום אלבניה וצפון-מערב יוון מעיר מושבו יואנינה. הוא נודע בגבורתו, בעורמתו ובהיותו בעל הרמון של 300 פילגשים. כל זה לא הציל אותו מידו הארוכה של השולטן כאשר זה גמר אומר ללמדו לקח. ב-1820, לאחר 17 חודשי מצור, נכנעה יואנינה בפני העות'מאנים. ראשו של עלי הוסר מעליו ונשלח מתנה לשולטן. לקראת ערב הגענו לסרנדה (Saranda), היושבת לחוף מפרץ יפהפה מול האי קורפו. נכנסנו למלון בוטרינט המצוין (5 כוכבים) ותפסנו קצת שלווה לאחר מאמץ הימים האחרונים. בערב שוטטנו על הטיילת היפה של העיר ולגמנו משקאות שונים על החוף.

20.6 -  פתחנו את יומנו בסיור מקיף בשרידי העיר ההלניסטית-רומית-ביזנטית בוטרינט (Butrint). מצאנו בה כל מה שמבקשים בעיר מהתקופה ההיא: חומות, מקדשים, תיאטרון, בית מרחץ ובזיליקה נוצרית גדולה. רק חבל שהפסיפס המפואר של הבפטיסטריום, הממצא החשוב ביותר בעיר, כוסה בחצץ דק להגנתו, וכך יכולנו להתרשם ממנו רק מצילום הנמצא לפני המבנה. רק סיימנו לסייר באתר וכמעט יצאנו לדרך והנה התבשרנו כי ראש ממשלת אלבניה עומד לבקר באתר לרגל מסע הבחירות שלו ולכבוד זה מתבקשים כל האזרחים וכל התיירים לפנות את הכביש. מישהו חש כנראה שכבר מזמן לא זומנו לנו הפתעות. 45 דקות המתנו עד שכבוד ראש הממשלה הגיע לאתר והואיל לשחרר את הכביש לטובת המשתמשים בו. חזרנו וחלפנו על פני סרנדה ונסענו אל ג'ירוקאסטרה (Gjirokastra), שם סעדנו צהרים מעל אגם ציורי. אחה"צ עלינו למבצר האדיר שמעל לעיר וסקרנו בו תערוכה מגוונת של כלי נשק איטלקים וגרמנים ממלחמת העולם השנייה וכן ביקרנו במוזיאון המוקדש לתנועה הפרטיזנית ובבית הסוהר למתנגדי המשטר. מהמבצר ירדנו לבית בו נולד וגדל אנוור הודג'ה (Hodja), הדיקטטור הקומוניסטי של אלבניה במשך 40 שנה (1985-1945). הבית המשמש כיום כמוזיאון אתנוגרפי מרתק. את הלילה עשינו בבית מסורתי שהוסב למלון בו כמה מאיתנו רוו נחת ואחרים לא שפר חלקם. בערב שמענו מאביבי את זיכרונותיו מן המערכה על גוש עציון במלחמת השחרור וההליכה לשבי של חברי קיבוצו, רבדים.

21.6 -  יצאנו בנסיעה ארוכה מג'ירוקאסטרה אל קורצ'ה, בנופיה הירוקים של דרום-מזרח אלבניה, כאשר ענני גשם מתקבצים מעלינו. אחרי העיירה פרמט (Permet) עצרנו פעם נוספת להתבונן ולדון בבונקרים שליוו אותנו בכל אלבניה. מאות אלפים מאלה נבנו בפקודתו של הודג'ה  לאורך צירי התנועה בשנות השבעים, כדי לקדם אפשרות של פלישה לאלבניה, מצד ברית המועצות  או מצד ארצות הברית. קשה להבין השקעה עצומה כזאת  מצד המדינה הענייה ביותר באירופה אלא אם כן לוקחים בחשבון את בידודה המוחלט של אלבניה ואת החשדנות העמוקה של הודג'ה כלפי כל העולם. אחה"צ התגבר הגשם וכאשר ניסה האוטובוס שלנו לעלות לווסקופויה (Voskopoie) בדרך בוצית, החליק ונעצר במקום. שעה ארוכה חיכינו לשני מיניוואנים שנשלחו לחלצנו. המלון בווסקופויה, הממוקם באתר יפה נוף, האיר פנים למי שזכו בווילות והרבה פחות למי ששוכנו במבנה המרכזי. ארוחת הערב הצטיינה בריבוי מוגזם של מנות ובסיומה חגגנו יום הולדת לדוד. לאחר כל אלה עוד נותר בנו כוח לקיים שיחה עם אלדה על החיים באלבניה של היום.

22.6 – בוקר אחרון באלבניה. בווסקופויה ביקרנו בכנסייה ולאכית מצוירת. במאה ה-18 הייתה ווסקופויה אחת הערים הגדולות בדרום הבלקן עם אוכלוסיה ולאכית גדולה שמנתה כמה עשרות אלפים (הוולאכים הם שבט סלאבי שהתיישב ברומניה של ימינו).  באותה עת היו בה כ-35 כנסיות, מהן נותרו רק מעטות כיום. ירדנו מווסקופויה וחברנו לאוטובוס שלנו בקורצ'ה ומשם יצאנו בנסיעה צפונה אל אגם אוחריד. בפוגראדץ (Pogradec) עשינו הפסקת קניית פירות אחרונה כדי להיפטר מעודפי הכסף האלבני ולאחר נסיעה של שעה קלה לאורך החוף המערבי של האגם הגענו אל מעבר הגבול. פרידה נרגשת מאלדה ואנו כבר במקדוניה עם מדריכנו סטפן. כיאה לארץ שהיא אלופת המנזרים בבלקן פתחנו את סיורנו במנזר מן המאה ה-13 הנמצא במערת סלע קטנה ומשם המשכנו אל סטרוגה (Struga). כאן עצרנו להחלפת כספים, למבט על יציאת הנהר דרים (Drim, הוא הנהר דרין באלבניה) מאגם אוחריד ולשיטוט ברחוב השוק הצבעוני. לאחר ארוחת צהרים המשכנו לאורך הדרים ואגמיו המלאכותיים אל העיירה דבאר (Debar), ומשם לאורך מימיו הצלולים של הנהר רודיקה (Rodica) עד לרגלי מנזר סווטי יובאן ביגורסקי ((Sv. Jovan Bigorski. עלינו למנזר הבנוי בנוף יערות מרהיב ובתוך הכנסייה ראינו את האיקונוסטאזיס (המסך המפריד בין אולם הכנסייה והאפסיס) המפורסם שגילפו האחים פטר ומרקו במאה ה-19. עבודת אומנות לכל הדעות! ירדנו מן המנזר ובדרכנו למלון השלמנו קצת את ידיעותינו בענייני הנצרות. מלון 'אלפינה'  באגם  מאברובו  (Mavrovo) שבה את ליבנו בניקיונו ובעיצובו המקורי.

23.6 – נסיעת בוקר במקביל לגבול המערבי של מקדוניה (אזור המיושב ברובו אלבנים) הביאה אותנו אל אגם מאטקה. לאחר הליכה קצרה נכנסנו לסירות לשיט שקט בין צוקי הסלע הגבוהים. בקצה הרחוק של המסלול זומנה לנו גם מערת נטיפים צנועה. מאגם מאטקה נסענו ללב העיר סקופיה שם סעדנו צהרים בשולי הכיכר המרכזית הענקית. בשעות אחה"צ חצינו את גשר האבן התורכי העתיק מעל הנהר וארדאר והגענו אל העיר העתיקה המשמרת באופייה מאות שנות שלטון תורכי. לאחר מבט כללי על רחובות העיר הגענו לכנסיית ישו המושיע שם ראינו את האיקונוסטאזיס השני של האחים פטר ומרקו, שלא נפל מהראשון. מול הכנסיה ביקרנו במוזיאון המנציח את זכרו של הגיבור הלאומי של מקדוניה, גוצה דלצ'ב (Delcev), שעמד בראש המרד המקדוני נגד העות'מאנים ב-1903 ושם גם מצא את מותו. אחר כך המשכנו לביקור במוזיאון הלאומי של מקדוניה שם ראינו תצוגה מגוונת מאוד של תלבושות עממיות וגם תיעוד היסטורי רחב שעברנו עליו קצת בחיפזון עקב עייפותנו המצטברת. סיימנו את הסיור העירוני במבט על העיר מראש המבצר של סקופיה. בערב יצאנו למסעדה שהגישה אוכל מקדוני אופייני (זו מכל מקום הייתה הכוונה) ולקול נגינתם של הנגנים המקומיים הפגינו כוחותינו יכולת מרשימה של ריקוד.

24.6 – גשם כבד קידם את פנינו בבוקרו של יום זה. יצאנו מסקופיה ופנינו אל סטובי. באתר החפירות ראינו את השרידים המרשימים של העיר הרומית-ביזנטית: התיאטרון, הקאזינו, ארמון הקיסר תאודוסיוס הראשון בעל הפסיפס הנאה, ארמון פוליכארמוס, מי שהיה כנראה אב בית הכנסת, בית המרחץ ועוד. אולם כשהגענו אל בית הכנסת, עליו נבנתה כנסייה יותר מאוחר, נפתחו ארובות השמים ואנו נמלטנו אל חום האספרסו והקאפוצ'ינו בקפיטריה שבכניסה. מסטובי המשנו אל דמיר קאפיה (Demir Kapia), תוך שאנו נכנסים אל ליבו של אזור טיקווש (Tikvesh), אזור היין מספר אחת במקדוניה. סיירנו ביקב הראשון שהוקם באזור, עוד על ידי המלך אלכסנדר, מלכה של יוגוסלביה בשנות העשרים של המאה הקודמת, ולאחר מכן טעמנו 6 טעימות ממיטב יינות היקב. מבוסמים וטובי לב נחתנו בעיר פרילפ (Prilep), שם התארגנו לארוחת צהרים בכיכר העיר הישנה. מהיותה של פרילפ יצרנית הטבק הגדולה במקדוניה, היינו אמורים לבקר באחד מבתי החרושת לטבק, אלא שדבר זה נמנע מאיתנו מחשש לריגול תעשייתי(!) ואנו הסתפקנו במוזיאון העישון והמקטרות שהמוצגים בו היו לעיתים מוזרים ומדהימים. נסיעה בת שעה הביאה אותנו לעיר ביתולה שם עשינו את הלילה במלון הנמצא במרכז העיר, בלב המדרחוב היפה שכולו מבנים היסטוריים ובתי קפה הומים אדם.

25.6 -  תחנתנו הראשונה בבוקר זה הייתה בית הקברות היהודי בביתולה, עדות לקהילה בת מאות שנים שנספתה בשואה. יצאנו מביתולה ונסענו אל אגם פרספה (Prespa) הנמצא במפגש הגבולות של מקדוניה, יוון ואלבניה. סמוך לאגם זה זכינו לראות מוזיאון אתנוגראפי ביתי מקסים שבעליו שוקד עליו כבר ארבעים שנה. משם המשכנו אל מסעדה על שפת האגם  בה היכרנו את מיטב הפאלאצ'ינקות (בלינצ'עס בפי אחרים) של מקדוניה. בשעת צהרים עלינו לרכס גאליצ'יצה (Galicica)  המהווה גם את אחד הפארקים הלאומיים של מקדוניה ובו יערות מרהיבים של אלונים. מראש הרכס נשקף לעינינו מראה נהדר של אגם אוחריד. ירדנו אל האגם ואכלנו צהרים במסעדה חביבה על מעיינות הנהר דרים הנובעים בסמוך. לאחר מכן שטנו שיט מרגיע על האגם הקטן שנוצר מנביעת המעיינות ולסיום עלינו אל המנזר של נאום (נחום) הקדוש, יד ימינו של קלמנט הקדוש מאוחריד ואחד מראשי המנצרים את המקדונים והבולגרים במאה התשיעית. בערב, במלון בסטרוגה, קיבלנו שיעור מאלף מאורי בץ בהלכות חיזוי מזג האוויר.

26.6 – הקדשנו את היום לאוחריד, בירת התיירות של מקדוניה ועיר שהייתה אבן פינה בתולדות האומנות הביזנטית. בימי זוהרה, במאות  ה-12-10, נמנו בה לא פחות מ-365 כנסיות, כנסיה אחת עבור כל יום בשנה. גם כיום, על אף הירידה במעמדה, משמשת העיר מוזיאון חי לאומנות ביזנטית ולאדריכלות בתי המגורים המקדונית המסורתית. פתחנו את הבוקר בעלייה למבצר העיר ממנו נשקף מבט מרהיב על האגם ועל העיר. המשכנו לכנסיית קלמנט החדשה שקירותיה מעוטרים במלואם בציורי קיר מהמאות 13-11. חלפנו על פני שרידי התיאטרון הרומי והגענו אל הבזיליקה הנוצרית הקדומה, עתירת הפסיפסים, שנחשפה רק בשנים האחרונות. ירדנו דרך יער אורנים יפה אל חוף האגם ו'הוקפצנו' בסירה למרחק קילומטר אחד, שם נחתנו סמוך לכנסיית הגיה סופיה. לאחר סיור בכנסייה שציורי הקיר שלה הולכים ונחשפים בשנים האחרונות, יצאנו דרך הרחוב הראשי אל כיכר העיר העתיקה. שם, בחגיגה של מסעדות, בתי קפה, חנויות ומבט על הטיילת שלאורך האגם, בילינו כשעתיים לפני שחזרנו למלון למנוחה קלה. בערב, לסיום, הופעת פולקלור מהנה באחת ממסעדות העיר.

27.6 – היום האחרון לטיול. שלוש שעות נסיעה בנופים ירוקים מיוערים החזירו אותנו אל סקופיה. בנמל התעופה נפרדנו לשלום מחברינו הממשיכים לסרביה. טיסת אחה"צ הביאה אותנו לאיסטנבול ועוד הספקנו לטעום ממנה על קצה המזלג לפני שהמשכנו לתל-אביב.

 

שוב תודה לכולכם על שיתוף הפעולה בזמנים היפים וברגעים הפחות נוחים של הטיול, ולהתראות  בטיולים הבאים –

        שאול

ללוח הטיולים המלא
ללוח ההרצאות המלא
  • חדש חדש. טיול לפיליפינים, כולל ביקור בהרי געש, טרסות אורז מרשימות, שייט בנחל תת קרקעי- אחד משבעת פלאי עולם, וגבעות השוקולד.
איילה נופש בארץ
GoEurope
המומחים לשייט
המומחים לשוויץ
המומחים לפולין
מלון מונטיפיורי - ירושלים מלון רמון
טיולים מאורגנים איילה טורס מדריכי טיולים טיולי משפחות דילים לתאילנד
טיולים מאורגנים לשומרי מסורת טיול מאורגן לסין טיולים מאורגנים לאיסלנד טיול ליפן טיולים מאורגנים להודו
טיול מאורגן למרוקו טיולים מאורגנים לדרום אמריקה טיולים מאורגנים לגיאורגיה טיולים מאורגנים לרומניה טיולים מאורגנים לאפריקה