הברברים:
הברברים נחשבים לאוכלוסייה הקדומה ביותר של צפון-מערב אפריקה. מוצאם הגזעי מעורפך וטוענים שהם תוצר של עירוב מספר טיפוסים קדומים: שמיים(מבני שם), חמיים(מבני חם), הודו-אירופאים וכושים.
השם ברברים ניתן להם על-ידי הרומאים שמבחינתם כל מי שלא דיבר יוונית או רומית היה ברברי (Barabary), ושיבוש השם נותר בפינו עד היום. כ 40-50% מהברברים חיים במרוקו והשאר מפוזרים באלג'יריה ובלוב. עם כיבוש מרוקו על-ידי כוחות האסלאם בראשית המאה השמינית החל תהליך של התמזגות האוכלוסייה הברברית באוכלוסייה הערבית עד כי היום עיקר ההבחנה מתבססת על שפת הדיבור.
לשונות הברברים מיוחסות למשפחה הפרוטו-שמית. כיום יש בין 14-25 מליון איש המדברים בשפות ברבריות שונות:
תשליחת: מדוברת בפי השלוח, הברברים של האטלס הגבוה, עמק הסוס והאנטי אטלס.
תאמאזיגת: שפת האימזיגאן המדוברת באטלס התיכון, בתת הסהרה וכן באלגי'ריה.
זנאת (תארפית): שפת הזנאתיים המדוברת בהרי הריף ושלוחותיו המזרחיות, מעט באזור האטלס התיכון ובאלג'יריה.
תמאשק: שפתם של בני הטווארג הנוודים בסהרה, הנחשבת לשפה הקרובה ביותר לברברית הקדומה.
ככלל השפות הברבריות הן שפות שבדיבור בלבד ומסורות והסיפורים מועברים בעל-פה מדור לדור כפי שניתן לראות עד היום בימי השוק ובקרב מספרי הסיפורים בכיכר ג'מע אל פנא במרקש, ואולם כיום פועל במרוקו גם ערוץ טלוויזיה ברברי ויש אף עיתונות כתובה, אך היא עושה שימוש בכתב הערבי.
החברה הברברית מורכבת מיחידות שבטיות הכוללות קבוצות כפרים - ה"תקבילת" - המנוהלת על-ידי מועצה של ראשי בתי אב המרכזת בידיה את סמכויות השלטון המקומי וממנה נבחר הממונה כלפי השלטון המרכזי. על-אף החלוקה לשבטים ועל-אף השוני במוצא האתני והלינגוויסטי, הרי שבאופי ובמנטאליות הברברים דומים זה לזה ומאופיינים ברוח לחימה, כח סבל והתמדה, חסכנות והסתפקות במועט, גישה מעשית וישירה, קנאות לחופש, דבקות במקום ובמשפחה, רוח מרי ופלגנות וכן רגישות לכבוד.
רובם חיים בכפרים ועוסקים בחקלאות ואולם יש גם ברברים נוודים, נוודים למחצה ואף כאלה שהסתגלו לחיי העיר ועובדים במכרות הפוספטים הקרובים לריכוזי הערים.
לפני המרתם לאסלאם היו בין הברברים קבוצות יהודיות, נוצריות ופגאניות. הם קבלו עליהם את האסלאם הסוני אך עד היום מעורבבת אמונתם בפולחן הקדושים (מראבוטים) ומשולבים בה גם חיי המנזרים הצופיים (הזאויות) המשמרים אמונות וטקסים פרה-אסלאמיים כגון אמונה ברוחות ובכוחות הטבע וכן טקסים הקשורים בעונות השנה.
בתקופת הפרוטקטורט הצרפתי (1912-1956) ניסו הצרפתים לבדל את האוכלוסייה הברברית מזו הערבית במטרה ליצור גורם אוהד מבית. בתקופה זו פותח המחקר המדעי של הברברים והם מיפו ומינו את קבוצות הברברים השונות. בנוסף ניסו להקים מערכת משפט ובתי ספר נפרדים לברברים. אולם מהלך זה של בידול האוכלוסייה הברברית נתקל בהתנגדות רבה בתוך מרוקו וברחבי העולם הערבי.
כיום על-אף העובדה ששפות הפקידות הרשמיות הן ערבית וצרפתית הרי שהשפות הברבריות נלמדות בבתי הספר והברברים משולבים בכל תחומי החיים במרוקו, לדוגמא ראש- ממשלת מרוקו, מר אדריס ג'טו הוא ממוצא ברברי.