אבי בלום מדריך ומומחה לטיולי גיפים באיילה גיאוגרפית
סרי לנקה מקום מדהים עם אינספור גירויים לתייר אך מעל הכול, מי שמחפש לגלות את האי וצפונותיו שלא בדרך התיירות המסחרית הצפופה יכול לעשות זאת בטיול הג'יפים הנכנס ל"קרביים" של המקום. מטיפוס לכפרי הטאמילים הנידחים, אוספי עלי התה דרך יערות הגשם ברכס הקנאקלס שם לא ראו אדם לבן לעיתים קרובות.
בשל התודעה הגבוהה לתיירות רמת הלינה בכל המקומות טובה עד גבוהה מאד. הנהיגה מתבצעת בג'יפים טובים מסוג פג'רו או טויוטה לנדקרוזר נוחים ובעלי מתלים טובים וממוזגים ואלו הם הכלים בו הופך הטיול הלכאורה בנאלי לחוויה מיוחדת ואחרת. הייתי רוצה לשתף אתכם בקצרה בחווה שעברתי במהלך חודש נובמבר בנסיעה בה הכנו את מסלול הג'יפים בסרי לנקה.
את המסלול התחלנו צפונית לקולומבו, בשדה התעופה בו נחתנו בשעת בוקר מוקדמת ולאחר ההתארגנות הראשונית, והסבר על נהיגה בצד שמאל, התחלנו לנהוג. על מנת שההסתגלות לנהיגה תהיה קלה הוחלט ביום הראשון לנהוג בעיקר על כבישים יחסית פחות צפופים. את כוס התה הציילוני הראשון שתינו במעגן הלאגונה של נגומבו, צפונית לקולומבו, כאן שוק דייגים הומה וצפוף. מיוחד לצלמים! שלל הדייג הכולל גם כרישים גדולים מנטות ומה לא. מכאן שעטנו על הדרך דרומה לאורך החוף עד לאזור היקאדואה. כאן בחופים הזרוקים שהיו אהובים מאד על ילדי הפרחים בשנות ה70 הוקמו מספר Resorts מפוארים בעלי חדרים מפוארים , חופי ים פרטיים ובעיקר אווירה קסומה.
ביומים שלאחר מכן סרקנו בין אם ברכב ובין אם ברגל את שמורות הטבע סינהראג'ה ויאלה בדרום מזרח האחת (סינהראג'ה) היא שמורת יער גשם שמעטים התיירים המגיעים אליה והשנייה היא שמורה המאכלסת פילים וטורפים גדולים בהם נמרים ומצוייה על חוף מפרץ בנגל שסבל מהצונאמי הגדול ב2004. גם כאן לנו במלון נהדר ועם הג'יפים שלנו נכנסנו לשמורות. זה היה במיוחד נחמד לאור העובדה שאת התיירים הרגילים מצופפים בג'יפים קטנים ומיושנים.
להרים במרכז האי עלינו בדרך ג'יפים מיוחדת המתחילה במפל הגבוה באי- מפל מברקאנדה ואז עולים מעלה מעלה לגובה של מעל 2000 מ'. הדרך הזאת זכורה לי באופן מיוחד על שום כמות הפלגים והערוצים החוצים אותה והנוף המדהים דרומה אל עבר החוף שזיכה אותה בתואר "דרך מרפסות הנוף".
במרכז האי, אזור גידולי התה הענק ישנו בעיירה נורה אלייה במלון מפואר שנבנה בתוך...מפעל תה לשעבר, בלב טראסות התה המקוריות. חוויה זו ללא ספק הייתה המקורית ביותר בכל הטיול.
הורדנו הילוך בג'יפים בדרכנו לרפטינג ספוג אדרנלין על נהר קאלני גנגה. כאן באתר צילומי הסרט "הגשר על הנהר קוואי" רפטינג מהטובים שעשיתי מעודי עם מינון מספק של אשדות לא מסובכים מדי אבל מספיק מרגשים.
מהעיירה קנדי אליה הגענו לאחר נסיעה יפה ברכסים במערביים של האי, בין כפרים שלחלקם הגיע החשמל לראשונה בשנים האחרונות. קנדי היא אתנחתא למי שחפץ בלינה יוקרתית, וקצת פולקלור הכולל ריקודים מיוחדים וצפייה בעולי הרגל המגיעים למקדש בו טמונה בתיבה לפי המסורת אחת משיניו של בודהה.
מקנדי גם עולים לרכס הקנאקלס אפוף המסתורין. מכיוון שההרים לא נמצאים על נתיב התיירים הרגיל, לכל מי שעולה אליהם מובטחת חוויה ראשונית במפגש עם כפרים שאינם מורגלים בתיירים ולכן גם לא נופלים כאן למלכודות "שופינג" כאן הטבע חוגג! מתחיל במפלי מים אדירים הנופלים מראשי ההרים על גבי מגלשות גרניט טבעיות, דרך יערות עננים וצמחייה עבותה המשרה אווירה של "גילוי עולם חדש" וכלה בפסגות המשוננות והציוריות מעל. גם מזג האויר הקריר והנעים מסביר פניו לאחר הלחות החונקת שבחוף.
את השבוע בסרי לנקה קינחנו (הפעם לא בג'יפים ) באתרים המופלאים בצפון מרכז האי. לא החמצנו את הביקור במערות דמבולה המקודשות וסיגיריה, אותו סלע אימתני המגיח מבין עצי הג'ונגל ועליו ישבה אימפריה שלמה במה ה13. בדרכנו חזרה לקולומבו ביקרנו גם בפינאוואלה, בית היתומים לפילים המפורסם. חזרנו ארצה עם טעם של עוד מהאי המופלא בו הרגשנו לא כתיירים אלא כ"מגלי ארצות" בזכות המסלול המצויין.
אבי בלום