כתב אבי בלום –אחראי תחום גיפים ושטח בחב' איילה גיאוגרפית
את הרעיון לסוף שבוע באופנועי שלג ברומניה קיבלנו לפני מספר שנים לאחר קינאה קשה בפינים.
זהו לא עוד טיול מאורגן לרומניה כפי שאנו מכירים. אודה שבשנים הראשונות לקיום מוצר כזה לישראלים לא הייתי מאמין למראה עיניי כאשר רואים 2 רוכבים על אופנוע שלג מוקפים בעצי מחט מכוסים מטליות שלג ועוד אומרים לי שהם מישראל?
הסיבה הייתה שהיציאה לפינלנד לשבוע ממשוך של חוויות ארקטיות עוד לא הייתה בשיאה וגם כי חיפשנו מסלול קצר יותר המתאים לסוף שבוע מחד ומאידך נותן תנאים טובים בעלות נמוכה יחסית מפינלנד. לפיכך כשנאמר לנו שיש אפשרות ליציאה לפעילות כזאת ברומניה הזולה הקרובה והמוכרת לנו מטיולי הג'יפים מייד קפצנו על המציאה!
לא טעינו. רומניה אכן קיבלה אותנו בבוהק הלבן של השלג הנח על הרי הקרפטים ושם בילניו סופשבוע ארוך מלא באדרנלין חוויות לבנות וקולינריות והכי חשוב הנאה מרובה מהמלון הנהדר בו לנו.
את החוויה התחלנו בנסיעה לא ארוכה משדה התעופה צפונית לבוקרשט אל עבר הרכס המרכזי של הרי הקרפטים באזור בראשוב וזרנשטי. עם הגיענו להרים והמחוזות הלבנים ההם עם עצי המחט מכוסי השלג והמדרונות הלבנים הרגשנו אוסטריה..ובאמת עיירות הסקי כמו סינאייה ופרדיאל מציעות לחובבי ספורט החורף את האטרקציות והפעילויות כמו בארצות מרכז אירופה דוגמת אוסטריה, שוויץ או איטליה.
מייד לאחר פרדיאל, לקח אותנו מיכאל המדריך תחת חסותו והוביל אותנו דרך כפרים נשכחים ודרכים נפתלות ברכסים אל עבר בקתת הרים השרקוה כמו בחלום בשלג עמוק ומעליה מצוקים אדירים של ההרים הגבוהים. כאן עמדו נוצצים ורק מחכים ללחיצה על דוושת הגז הידנית אופנועי השלג מסוג Arctic- Catו Yamahha . הסבר קצר על הרכיבה והנה זה קורה אני גומע מרחבים מרחקים ביער אירופאי מושלג ומרחבים לבנים אדירים....חוויה אדירה
לקראת צהרים אנחנו מוצאים עצמנו בקתת יער לצד אח בוערת ומחממת, מפשירים ומייבשים את הגרביים ופוסעים יחפים בעוד הצ'ורבה המהבילה מתבשלת לאיטה בקדירה ומוגשת אחר כבוד לשולחן.
סירבנו ללגימת הצוויקה שהוצעה לנו, בכל זאת צפויה לנו נהיגה יפה בדרך חזרה.
צ'ורבה, סרמלה (כרוב ממולא) ותבשיל בשר עם פירה ממלאים יפה את הבטן שהשתוקקה לקצת חום ושוב חוזרים למרחבים הקפואים של היערות, הנחלים ובתי החוות הנטושים בעונה זו.
באחד העיקולים עוצרים לצלם מפל קפוא וממשיכים חזרה עד השקיעה המופלאה מבעד לדוק ערפל קל.
החזרנו את האופנועים בהבטחה ליום נוסף מופלא למחרת ועלינו למלון המופלא שלנו בפויאנה בראשוב
מדובר על מלון Rizo מלון ברמת 4 כוכבים בבעלות ישראלית שנתן לנו הרגשת ביתיות עם חדרים גדולים, חדר ספא ובריכת שחייה מחוממת שהחזירו תחושה לאיברים הקפואים.
לקראת ארוחת הערב קצת לשאוף אויר בעיירת הסקי פואינה בראשוב שהשוואה לאתר סקי במערב אירופה אינה מביישת אותה כלל וכאן הגענו לפאר היצירה הקולינארית במקום: מסעדת הציידים שלצד המטבח הרומני המסורתי גם מגישה מיני בשרים שמקורם ביער הסמוך (בעיקר צבאים וחזירי בר).
מעבר לכך גילינו בעיירת הסקי אינספור אפשרויות לבלות בהן את השעות שלאחר הפעילות החל מאחוזות ספא חדשות ונוצצות ועד לקאזינו בעיר בראשוב הסמוכה.
למחרת שוב עלינו על האופנועים והפעם חצינו בדרכנו כפרים מקומיים השקועים עדיין עמוק בימי הביניים ובנחשלות. שאיבת מים מהבאר היא כאן חיזיון נפרץ. המקומיים למרות החיים הקשים עדיין שמחים בחלקם וטובי לב ואף הזמינו אותנו לביקור בביתם הדל כמו יילנה צ'יצולה שהראתה לנו את הפוחלצים הענקיים של הדובים שצד אביה בשעתו תלויים אצלה בסלון. ושוב קדימה שאגת המנוע והמהירות שבה הכלים מפלסים דרכם בחזרה.
סוף השבוע עבר מהר ושוב אנחנו בדרכנו לשדה התעופה עוצרים בתוכנו חוויות שעצי אשוח מושלג, אופנועי שלג, הפינוק של המלון בפואינה בראשוב והחגיגה הקולינארית יצרו מסך מהנה שמסתיר את היומיום השגרתי בעבודה