אינדונזיה

עירית להב, מנהלת טיולי אסיה איילה גאוגרפית

 

390 שבטים, 280 שפות, 5 דתות מדינה ויותר מ 13000 איים טובלים בים הכחול יוצרים את המדינה המרתקת ביותר בעולם.
הארכיפלג הפורה משך אליו במשך השנים סוחרים ויטנאמיים, סיניים, הודים, הולנדים, מסיונרים וחברות כרייה , אשר כל אחד מהם השאיר עליה את חותמו.
יש בה הרים קרירים, יערות גשם טרופיים, עשרות הרי געש פעילים, אגמים וולקניים, טרסות אורז מרהיבות, חופים לבנים, נהרות שוצפים, ומצוקים תלולים.
באי ג'אווה, האי המאוכלס ביותר באינדונזיה, נוכל למצוא שילוב של סולטנויות מוסלמיות עם מורשת הינדואיסטית – בודהיסטית עשירה. האיסלם באינדונזיה מאוד עדין : הנשים המוסלמיות לובשות צעיף מעל הג'ינס וחולצת הטריקו, ורוב האומנויות, מריקוד ועד ציור הן המשך ישיר להינדואיזם.
בקרבת ג'וגג'קרטה נמצאת סטופת בורבדור הבודהיסטית, קומפלקס של סטופות וקירות מגולפים שנבנו במאה ה-9. זהו אחד האתרים החשובים ביותר בעולם הבודהיסטי, משום שמפה יצאו מורים מאוד חשובים. מדהים לראות שאפילו היום עשרות אלפי אינדונזים מוסלמים מבקרים במקום מדי יום.
מקדשי פרמבנאן ההינדואיסטים נבנו כמאה שנה לאחר מכן, ובכל שמונת המקדשים שעל הגבעה יש פסל אחר.
שלוש שעות נסיעה מג'וגג'קרטה להרים יביאו אותנו לכפרים בהם מתרגלים טקסי טראנס הינדואיסטים לשחרור מבעיות ושחרור משדים. הטקסים המיוחדים הללו הם חלק בלתי נפרד מהיום יום האינדונזי, מה שלדעתי מרמז שיבוא יום ואינדונזיה תחזור להיות הינדואיסטית. זה פשוט נראה יותר טבעי להם.
במרומי ההרים שבאי סלוואסי יש תרבות עתיקה של טקסי לוויה ייחודיים, המשתמרים עד היום, למרות היותם נוצרים. הם שומרים את המתים בחדר בבית, עד שיש להם מספיק כסף כדי לקבור את המת בטקס לוויה ראוותני, הכולל שחיטה של ג'מוסים וחזירים רבים. לאחר הטקס הם מעלים לגומחה בצוק את בובת הטאו טאו- דמותו המגולפת בעץ של הנפטר, שישקיף על שדות האורז וישמור עליהם. שבט זה גר בבתי עץ יפהפיים "טונקנאן", מעוטרים בציורים שבטיים וקרני שוורים שנותרו מההלוויות. תושבי האי היו אוכלי אדם עד לפני כמאה שנה, עד בוא ההולנדים. קשה לדמיין זאת כשפוגשים אותם, כי הם כל כך נחמדים ומקסימים.
בכל מקום באינדונזיה האנשים נעימי הליכות, נדיבים חייכנים ונכונים לעזור.
לאוהבי הרי געש יש שפע של הרי פעילים, או רדומים. מתוך הלוע של הר הגעש ברומו יוצאים ענני גופרית תוך רחשי בעבוע תמידיים. בלוע הר הגעש קלימוטו הרדום יש שלושה אגמים בצבעים שונים- ירוק זרחני, שחור פחם וירוק שוויצרי - תוצר של הכימיכלים בלוע.
בקלדרה של הר הגעש באטור שבבאלי יש אגם מקסים, וניתן לטפס על ההר בטרק כדי לראות את הזריחה.
ההר החשוב ביותר בבאלי הוא הר הגעש עגון, אשר בראשו, על פי האמונה ההינדואיסטית, גרים האלים. פעם בשנה באלינזית (210 ימים) עולים לרגל למקדשים אלו כל תושבי באלי, עטויי לבן, כדי לתת מנחות ולשאת תפילות. רובם יעלו בטוסטוסים, כלי התחבורה הנפוץ ביותר באינדונזיה, ועליהם כל המשפחה ביחד. באלי שופעת מקדשים, כולם פעילים, והבאלינזים מקדישים חלק נכבד מהיום לפעילות דתית. תושבי האי ההינדואיסטי הופכים גם את ביתם למקדשים יפים, והזמן פה כאילו עצר מלכת- אמונות שהובאו מהודו במאה ה 12 מתורגלות פה גם היום. בחלק הגבוה של האי יש טרסות אורז יפות, במרכז האי נמצא את העיר אובוד על שלל המועדונים והחנויות שבה, ולאורך החופים של קוטה ונוסה דואה נמצא את המלונות הנושקים לחוף. ללא ספק המלונות הנמצאים בנוסה דואה הם הטובים והיוקרתיים ביותר. לאורך חוף נוסה דואה יש שביל הליכה שעובר בין כל המלונות, כל אחד יותר יפה ממשנהו. הבאלינזים שידרגו את המילה מלון והפכו אותו ליצירת אומנות אוורירית המשלבת אקזוטיקה, גינון ועיצוב. מומלץ לשלב לינה הן בחוף והן באובוד.
טיול באינדונזיה לבעלי דרכון ישראלי אפשרי רק בקבוצה של מינימום 6 אנשים. הויזה מסובכת ויקרה, וצריך להתחיל את הניירת שישה שבועות לפני היציאה.