תן לפורטוגזי חמישה סרדינים, כיכר לחם ובקבוק יין והוא כבר מסודר.
"Nao ha festa sem comer" אין מסיבה ללא אוכל.
"Come e bebe faz o que deve" מי שאוכל ושותה - מתפקד כהלכה.
בטיול מאורגן לפורטוגל נתוודע למטבח הפורטוגזי השונה מהמטבח של המדינות האירופאיות או המזרח אירופאיות היות ופורטוגל גובלת במערב ובדרום באוקיאנוס האטלנטי, ובצפון ובמזרח – גבול יבשתי עם ספרד.
מגבולות אלו נובע שמלבד השפעה ספרדית, המטבח הפורטוגלי לא הושפע מהמטבח האירופאי.
בדרום ניכרות השפעות ערביות ואפריקאיות, זכר לשלטון המוסלמי בן למעלה מ- 300 השנים בפורטוגל, והוא מפורסם בממתקים המבוססים על שקדים ותאנים. בצפון ניכרות יותר השפעות של ספרד ובדרום השפעות ים תיכוניות.
במאות 16-17 יצאו הפורטוגלים אל האוקיאנוסים וביחד עם הספרדים גילו את העולם החדש.
השפעה שניכרת על המטבח הפורטוגלי נובעת ממסעות אלו לאפריקה, למזרח הרחוק ולאמריקה, ומהחשיפה לאוצרות המקומיים, והיא באה לידי ביטוי בשימוש במגוון תבלינים רחב – קינמון, וניל, פירי פירי (פלפלי צ'ילי חריפים), קארי ועוד, ובחומרי גלם ממדינות אלו.
גם האוכל המיובש ששימש את יורדי הים, כמו דג הבקלה, תופס מקום במטבח הפורטוגלי.
לפורטוגל כ 800 ק"מ של חופים וענף הדייג לאורך שנים היה אחד מעמודי התווך הכלכליים שלה, לכן, בתפריט הפורטוגלי ישנו מקום נרחב לסוגים שונים של דגים - סרדינים, בקלה, סול, סלמון, דג חרב ועוד.
גם ירקות ופירות שהגיעו מארצות העולם החדש תפשו מקום נכבד במטבח הפורטוגלי. למשל - תירס, תפוחי אדמה, עגבניות, אננס, בננות ושאר פירות טרופיים.
משקאות התה, הקקאו והקפה, כמו גם קנה הסוכר, אותם הכירו המגלים הפורטוגלים בארצות דרום מזרח אסיה, באפריקה ובדרום אמריקה, הובאו לפורטוגל ותופסים חלק נכבד בהרגלי האכילה והשתייה המקומיים.
עצי הזית גדלים על אלפי דונמים בעיקר בדרום פורטוגל ולכן שמן הזית לבישול ותיבול (קיים כבר מימי הרומאים) משמש את המטבח המקומי כמו גם שום ועשבי תיבול מקומיים.
מאכלים פורטוגלים אופייניים הם:
בטיולים מאורגנים לפורטוגל נגלה שהמטבח אינו מתוחכם ומעודן כמו המטבח הצרפתי, אבל מאוד מעניין ומבוסס על מאכלי קדרה, צלייה על הגריל, מאכלי דגים, ירקות רבים ומיני בשר ודגנים:
מבחר עצום של יינות וליקרים מהווים חלק בלתי נפרד מהארוחות. מהידועים הם:
