״אני בוסני , לא נכנס איתך לקרואטיה – אחכה לך במלון במונטנגרו שתחזור" .
בהתחלה לא ממש עכלתי את המשפט ואת הקשר.
כאילו אמר לי אני בן של ניצול שואה – לא נוסע איתך לגרמניה .
חשבתי לעצמי מה קשור . המלחמה נגמרה מזמן .
אחרי ניסיונות שכנוע שכשלו , נאלצתי לעזוב את המדריך המקומי ונסעתי לבד מהרצג-נובי במונטנגרו לעיר המדהימה דוברובניק בקרואטיה .
במסגרת טיול הכנה ( סטג' עצמאי ) שעשיתי , והכרת המסלולים והמלונות סביב , הגעתי לעיר היפיפה שבין חומותיה צילמו קטעים מהסדרה משחקי הכס.
ישבתי באחד מחנויות הספרים/בית קפה וקראתי קצת על ההיסטוריה האזורית במחשב הנייד ובספרות המקומית .חיפשתי אזכור כלשהו למתח שנשאר אחרי מעל 20 שנה , בסוגיות שלנו כתיירים לא ממש ברורות ( ואולי אם נשווה אלינו , בהחלט כן )
המשפט הדהד כחלק בלתי פתור במטענים הקיימים עדיין בין העמים הסלבים בבלקאן .
יוגוסלביה, מדינת העמים הסלאביים או בשפה המקומית – הסלאבים הדרומיים , הוקמה עם סיום מלחמת העולם הראשונה, ועם התמוטטותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, בשאיפה לאחד את העמים הסלאביים (מלבד הבולגרים).
המדינה הורכבה מ- 6 רפובליקות: סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה-הרצגובינה, מונטנגרו ומקדוניה.
בתחילה נקראה "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים", ונשלטה על ידי פטר הראשון מלך סרביה. אך זה נפטר כבר ב-1921 ובנו אלכסנדר מונה לעמוד בראש המדינה הצעירה בעולם סוער ומהפכני.
עד מהרה החלו סכסוכים פנימיים בין הלאומים השונים בממלכה ובעיקר בין קרואטיה וסרביה.
הסרבים רצו משטר ריכוזי וחזק, תרבות אחת והתגייסות כללית לעבר מטרה אחת - יוגוסלביה אחת. לעומתם, תמכו הקרואטים במשטר פדרלי, ביזור סמכויות, שימור השונות התרבותית, אוטונומיה במספר נושאים ועוד.
הסרבים ניסו לרכז סמכויות ובתגובה הקרואטים לא חדלו מניסיונותיהם להשיג אוטונומיה. כוחות האיחוד הובילו לאישור חוקה חדשה ולגידול השפעת הממשלה המרכזית בבלגרד, ושנים מספר לאחר מכן ורצח שר הפנים, המפלגה הקומוניסטית הוצאה אל מחוץ לחוק והמתח במדינה הצעירה המשיך להתעצם.
ערב מלחמת העולם השנייה, שליטיה של המדינה הלא יציבה חשבו שרק בכוח יצליחו לסיים את הסכסוך הפנימי. הם התקרבו למוסולני ולהיטלר שנתפסו כמנהיגים חזקים וקרובים.
אז נכנס למשחק האיש שישנה את כלליו שנים רבות קדימה.
על המפלגה הקומוניסטית משתלט יוסיפ ברוז המכונה "טיטו", בצעד דרמטי הוא מחליט להעביר את מוסדות המפלגה מהגלות אל תוככי יוגוסלביה.
ההמשך היה דרמטי ומהיר. המלך נכנע למדינות הציר וחתם על "ההסכם התלת צדדי" שאפשר לגרמנים לעבור בתוך המדינה על מנת לפלוש לברית המועצות. ההסכם התקבל בכעס אצל התושבים, שפתחו במהומות קשות, שעיכבו את הצבא הגרמני. היטלר כעס והחליט לכתוש את המדינה בדרכו ליוון וכך באמת היה.
טיטו, שפיקד על צבא הפרטיזנים הגדול ביותר באירופה, ונתמך בידי סטלין מצד אחד והבריטים מצד שני ניהל מלחמת חורמה נגד הגרמנים והצליח לפגוע קשה בגרמנים ועוזריהם ולשחרר מספר יהודים ממחנות ריכוז - מה שהפך אותו לגיבור החדש של העם היוגוסלבי ולאהוד במיוחד על היהודים.
בסוף המלחמה התפרסמה יוגוסלביה כמדינה היחידה שהשתחררה מכיבוש הגרמנים בכוחות עצמה, בנחישות ובעור שיניה. היא שילמה מחיר עקוב מדם של כשני מיליון הרוגים. אבל על אף המחיר, השחרור נתפס כניצחונו הגדול של טיטו, קרנו עלה והוא הפך להיות הגיבור הגדול והיחיד של יוגוסלביה כולה.
טיטו הנהיג את מדינתו כדיקטטורה בהתאם לעקרונות הקומוניזם אך היה ליברל יחסית בתחום חופש תנועת בני האדם, הסחורות והמידע.
עם מותו, ב-1980, לא נמצא מנהיג בעל שיעור קומה דומה שיתפוס והסדר הקיים התחיל להתרופף.
ב – 1989 הגיע האינפלציה ביוגוסלביה ל – 2500 אחוז . ההתדרדרות הכלכלית חידדה את הפערים בין החלקים העשירים והחזקים ( קרואטיה וסלובניה ) לבין שאר החלקים הנחשלים יותר .
האירוע האלים הראשון שנחשב לגפרור שהצית את המאבק לעצמאות , היה דווקא במשחק כדורגל שהתקיים ב – 1990 בין דינמו זאגרב ( קרואטיה ) לבין קבוצת הכוכב האדום בלגרד ( סרביה ) .במהלך המשחק פרצו מהומות אלימות בין אוהדי שתי הקבוצות , כאשר השוטרים , סרבים ברובם , הכו את האוהדים הקרואטים ואפשרו לאוהדים הסרבים להמשיך להשתולל .
מספר חודשים לאחר מכן , בשנת 1991 פרצו הקרבות הראשונים במלחמה בין סרבים לקרואטים באזור שמורת פליטבציה בקרואטיה .
במשך השנים התכתשו שני העמים , האחד נגד השני , וכל אחד מהם כנגד הבוסנים .
מרחץ הדמים הגיע לשיאו ב – 1995 בעיירה הבוסנית סרברניצה . במשך מספר ימים נטבחו כ – 7000 גברים מוסלמים על ידי כוחות סרביים , במסגרת ניסיונותיהם ליצור "טיהור אתני".
מעשי פשע אלו גרמו לארה"ב ומדינות אירופה להתערב ולהפסיק את הזוועות . נציגי עמי האזור הוזמנו לארה"ב כדי לחתום על הסכם , בו נקבע כי יוקמו מדינות חדשות במקום הישות היוגוסלבית .
ספירת החללים הרשמית של מלחמת האזרחים לא הסתיימה עד היום , מאחר ומקום קבורתם של אלפים עדיין לא נודע . ההערכה היא שבמהלך המלחמה נהרגו כ – 250 אלף אזרחים .
בדרכי חזרה למלון במונטנגרו , מהורהר , מבולבל מי נגד מי ולמה , השתרך פקק תנועה ארוך וצורמני של נהגים חסרי סבלנות הממהרים ליעד לא ידוע .
אחרי למעלה משעה וחצי של פקק הגעתי בחשיכה למלון ונפגשתי עם המדריך המקומי .
ספרתי לו על חוויותיי ועל העיכוב בפגישה שלנו בשל הפקק .
שאלתי למה הפקק הלא מובן . והוא הסביר להפתעתי , שהנהגים הללו חוזרים במהלך חודש אוגוסט לביתם ממדינות אירופה לחופשת הקיץ בביתם שבאלבניה . הם חוששים אולי מהתגובה הסרבית למראה לוחיות הרישוי ולכן עוברים דרך מונטנגרו לאלבניה .
יחד עם זאת רבים מקרב הסרבים , קרואטים ובוסנים נחשבים כפושעי מלחמה במדינות השכנות ואינם לוקחים סיכון.
ואני שאלתי – עד מתי ??
מבולבלים ?
גם אני ...
ובלי קשר אנו כמטיילים באיילה גיאוגרפית חווים אזור מדהים בנופיו עם מפרצי ים קסומים . אנשים באמת חמים ונפלאים ואוהדי ישראל. אוכל נהדר ואווירה כיפית .
וחבל ארץ של ענקי גוף ( הנשים הגבוהות בעולם אחרי הולנד ).
ורק הזמן כנראה ירגיע את המתחים הקיימים.
