סקוטלנד האמיתית מתחילה במקום שבו וולאס נלחם על החלום. ומי לא חולם על טיול אחרי צבא.
אבל בגיל 50 לצאת לטרק שמושפע מהתזזיות של גיל 20 זה כבר שיגעון מתוק.
כילד קראתי את אגדות "המפלצת מלוך נס", ומה שחיזק עוד יותר את הרצון להגיע היה הסרט "לב אמיץ" עם מל גיבסון וסיפורו של ויליאם וולאס. בשנת 1995 הנציח סרטו של מל גיבסון "לב אמיץ" (זוכה 5 פרסי אוסקר) את חייו של וולאס, בגרסה חופשית שמבוססת לא מעט על דמיון. ידעתי שהסרט אינו היסטורי במלואו - אבל זה ממש לא הפריע לתשוקה להגיע ולחוות.
כבר באותה שנה, במהלך אליפות העולם בטריאתלון למרחקים ארוכים בניס שבצרפת, רכשתי העתק של החרב של אדוארד הראשון, המכונה "ארך-שוקיים" (כן, אז גם תותח אפשר היה להביא בטיסה...). אחרי יותר מ-20 שנה הגשמתי את החלום בטיול הכנה שהתחיל באדינבורו, סקוטלנד.
מלא התרגשות, פניתי צפונה מאדינבורו ללוך נס (כ-270 ק"מ). שכרתי את שירותיו של מדריך מקומי שגם מתרגמון לא היה עוזר להבין מה הוא אומר, אבל את מי זה עניין. התחלנו באחד האגמים המפורסמים בעולם. האגם נודע בזכות המפלצת המיתולוגית שנצפתה בו, כביכול, וקרויה "המפלצת מלוך נס". מאז פורסמו תאוריות ועדויות של אנשים שטענו שראו אותה. באפריל 1934 התפרסמה התמונה המפורסמת שפרסם מרמדיוק וודרהאוס, שבה נראה ראש של יצור משונה מגיח מן האגם. שמעתי את הסיפור ושאר האטרקציות סביב המפלצת תוך כדי שיט באגם.
כך, במסע בנופים עוצרי נשימה עם מוזיקה סקוטית וחמת חלילים, עברתי בין מבשלות וויסקי, טירות מדהימות (שחלקן שימשו תפאורה ל"משחקי הכס", "רוב רוי", "איש הנצח" ועוד) ובין תחנות מרכזיות בדרכו של ויליאם וולאס במסלול היקפי בצפון סקוטלנד.
וולאס נולד בערך בשנת 1270 באלרסלי במחוז קילמרנוק שבנפת איירשייר. הוא בא ממשפחה של בעלי אדמות, אך לא ממשפחת אצולה. ככל הנראה לא ירש תארים או אדמות מאביו משום שלא היה הבן הבכור. הוא גדל אצל דודיו, אנשי כנסייה, ומהם קיבל חינוך לקריאה ולכתיבה - דבר נדיר באותם ימים. וולאס דיבר צרפתית ולטינית (ובסרט - זה מסייע לו לתקשר עם סביבתו).
שנת 1297 היתה השנה שבה עלה וולאס לגדולה. האגדה מספרת כי הרג שני חיילים אנגלים בעקבות סכסוך על דג שתפס (ולא בשל נקמת דם על אשתו, כפי שמתואר בסרט). האמת ההיסטורית מאחורי האגדה אינה ברורה, אך ברור שוולאס נשא טינה לאנגלים, בין היתר בשל מות אביו בידיהם בשנת 1291.
ב-1297 החל וולאס לאסוף לוחמים ופשט על מעוזים אנגליים בקרבת הגבול. באוגוסט חבר לצבאו של אנדרו דה מוריי, שהכריז על מרד נוסף. השניים נפגשו בספטמבר 1297 ליד גשר סטירלינג (לא במרחב פתוח כפי שמתואר בסרט). לשם הגיע צבא אנגלי כבד ומצויד היטב. זה היה ניצחון מובהק של כוח קטן וחכם מול כוח גדול שפעל בלי תבונה ובאיטיות. הניצחון הגביר את ביטחון הסקוטים ואת ביטחונו של וולאס, וגרם לנסיגת האנגלים מחלקים נרחבים של סקוטלנד.
המלך אדוארד הראשון, "ארך-שוקיים", הבין שקם לו יריב חזק. המלחמה עם צרפת הסתיימה ב-1297 לאחר שאדוארד השיא את בנו, אדוארד השני, לאיזבלה בת מלך צרפת, והוא עצמו נישא למרגרט, אחותו של מלך צרפת. כעת היה פנוי לפתור את "הבעיה הסקוטית" אחת ולתמיד.
וולאס נקט טקטיקות של התחמקות ונמנע ממגע ישיר עם הצבא הפולש, אך לבסוף נאלץ להתמודד מול צבאו של אדוארד בפאלקירק. שם הובס ונאלץ להעביר את התואר "מגן סקוטלנד" לאציל רוברט דה ברוס (שבסרט מוצג מאוחר יותר כמלך סקוטלנד המאחד את בני האצולה ויוצא למלחמה באנגלים). ברוס התפייס עם אדוארד בשנת 1302, בעוד וולאס התנגד למגעי השלום.
ב-5 באוגוסט 1305 הוסגר וולאס לאנגלים בידי אציל סקוטי נאמן למלך אדוארד בשם ג'ון דה מנטית'. וולאס נשפט במשפט ראווה והוצא להורג באכזריות ב-23 באוגוסט 1305 בלונדון. הוא עונה עד מוות, וראשו הוצב על יתד על גשר לונדון. אבריו נשלחו לערים שונות בסקוטלנד כאזהרה. אפילו הזוועות הללו, כששומעים אותן מסופר מקומי במבטא סקוטי כבד, נשמעות כמו קטע היסטורי חי. ואני - כמו ילד - נדהמתי מתנועות הידיים שמדגישות את האכזריות שבעבר.
מרוגש עוד יותר, חזרתי לאדינבורו ורצתי למוזיאון הלאומי של סקוטלנד, שמספר בפירוט את ההיסטוריה הסקוטית באמצעות תרשימים, מפות מערכה, הרבה חרבות וכלי נשק מן התקופה.
אדינבורו, ובכלל סקוטלנד, הן מהיעדים המומלצים ביותר בעולם - עם השראה ובלעדיה. הריחות, האווירה, האנשים, המוזיקה, והסרט שגרם למהפך תיירותי עצום - כולם נפגשים כאן.
הצטרפו אלינו למסע חוצה גבולות, היישר ממנצ'סטר התוססת אל לבה הפועם של סקוטלנד. זה לא רק טיול - זו הזמנה לרדוף אחר אגדות עתיקות ולגלות את הרוח הסקוטית האותנטית. באיילה גיאוגרפית נטייל בין נופים עוצרי נשימה, נפסע בשבילים עתיקים ונפענח את סודם של האגמים הקסומים, עטופים בערפל ובסיפורים. נחמם את הנשמה בטעימות וויסקי משובח, נתפעם מניגוני חמת החלילים שיעוררו את הדמיון, ונשאיר טביעות רגל בארץ שהזמן בה מאט את צעדיו.
