האי מדירה שוכן באוקיינוס האטלנטי, כ־400 ק"מ צפונית לאי טנריף השייך לאיים הקנריים של ספרד, כ־520 ק"מ מחופי מרוקו בצפון אפריקה וכ־860 ק"מ דרומית לליסבון, בירת פורטוגל.
מדירה שייכת לארכיפלג פורטוגלי שהוא מחוז אוטונומי של פורטוגל. כלל האיים נוצרו לפני כ־70 מיליון שנים כתוצאה מפעילות געשית ממעמקי האוקיינוס. האי פורטו סנטו קדום יותר ממדירה ונוצר בערך 14 מיליון שנים לפניו. שרשרת ההרים הגעשיים שהתפרצה הגיעה לגובה של כ־4000 מטרים מקרקעית האוקיינוס, כאשר חלק מההר מתנשא מעל פני הים וחלקו שקוע מתחתיו.
מזה כ־6000 שנים לא נרשמה באיים שום התפרצות וולקנית. ארכיפלג מדירה כולל שני איים מיושבים - "מדירה" ו"פורטו סנטו" - ושלושה איים קטנים ולא מיושבים הנקראים דזרטש (האיים המדבריים), ועוד שלושה איים קטנים ולא מיושבים הנקראים סלבז'יינש, הקרובים גיאוגרפית יותר לאיים הקנריים מאשר למדירה עצמה.
מדירה הוא האי הגדול ביותר בקבוצת האיים, שטחו כ־741 קמ"ר ואורכו כ־57 ק"מ. היקף קו החוף שלו מגיע לכ־137 ק"מ. משמעות השם "מדירה" היא "עץ" - על שם היער העבות שכיסה את האי כאשר יורדי הים הפורטוגזים גילו אותו בשנת 1418 וראו מול עיניהם אי לא מוכר המכוסה כולו עצים.
האי מתאפיין בקו חוף מצוקי דרמטי ובקרקע שחורה ממקור וולקני, בעוד שבפורטו סנטו הסמוך מחכים למבקרים חופים חוליים ארוכים ובהירים. באזור פועלים זרמי ים חמימים המושפעים מזרם הגולף, ולעיתים ניתן לצפות לאורך החופים ביונקים ימיים כמו דולפינים, לווייתנים וכלבי ים.
האי מדירה התגלה רשמית בשנת 1418 על ידי יורדי ים פורטוגזים בהובלת הנרי הנווט, והתיישבות קבועה בו החלה ככל הנראה בשנת 1432. ישנם חוקרים הסבורים כי כבר במאה ה־9 לפני הספירה הגיעו לאזור הפניקים, עוד לפני ביסוסם בקרתגו, ואולי אף חלפו ליד האי או עצרו בו.
אגדה רומנטית מספרת על רוברט מצ'ים ואנה ד'ארפת, זוג מאוהב שהפליג מאנגליה לצרפת, אך בשל סערה בים נסחפה ספינתם לחופי מדירה. לפי הסיפור, הם נקלעו לאזור שבו נמצא כיום היישוב משיקו, ששמו נגזר משמו של רוברט מצ'ים, והפך לחלק מהמיתולוגיה המקומית של האי.
רוב התושבים הראשונים שהגיעו לאיים בשנות ה־30 של המאה ה־15 היו פורטוגלים, וגם אופי הבנייה משקף זאת - סגנון כפרי וקולוניאלי פורטוגלי. יחד עם זאת, בכפרים מסוימים ניתן לראות סגנון בנייה ייחודי של בתים משולשים בעלי גגות קש, שהפכו לאחד מסמלי הנוף הכפרי של מדירה.
מניין תושבי שני האיים המיושבים עומד על כ־250,000 נפש - כ־4800 חיים בפורטו סנטו והיתר באי מדירה. מיקומו האסטרטגי של האי באוקיינוס, יחד עם הנמל הנוח בפונשל, הפכו את מדירה כבר בעבר לתחנת מסחר חשובה ולעצירת ביניים עבור ספנים ומסעות ארוכים. כיום הוא מהווה גם תחנת עצירה מרכזית לקרוזים רבים.
היום ידוע מדירה בזכות האקלים הנעים, הצמחייה השופעת וכמות העצים והפרחים המרשימה שבו. תנאים אלו הפכו את האי ליעד נופש מבוקש, ובכל שנה מבקרים בו למעלה ממיליון תיירים.
כלכלת מדירה נשענת בין היתר על אזור סחר חופשי - Madeira International Business Centre - שבו פועל מרכז פיננסי בינלאומי, מרכז בינלאומי לרישום ספנות, תעשיית מזון ויין מפותחת וכמובן תיירות, שתופסת חלק משמעותי מאוד בכלכלה המקומית.
פונשל היא בירת מדירה כבר למעלה מ־500 שנים. העיר בנויה כמעין אמפיתיאטרון ענק - מהנמל שלחוף הים ועד ההרים המקיפים אותו, המתנשאים לגובה של עד כ־1200 מטרים.
שמה של פונשל מגיע מצמח השומר (משפחת הסוככיים), אשר נקרא בפורטוגזית funcho, והיה נפוץ במיוחד באזור בעת היווסדה. כיום מתגוררים בפונשל כ־100,526 תושבים - כ־40% מכלל אוכלוסיית האי.
השילוב בין האקלים הנוח לבין הקרקע הוולקנית יוצר תנאים מושלמים למגוון עצום של עצים, שיחים ופרחים המכסים חלקים גדולים מהאי. לא במקרה מכונה מדירה לעיתים "גן העדן של האוקיינוס האטלנטי".
בצפון האי נמצא יער הלאורהסילבה (Laurisilva), שריד ליער קדום של עצי דפנה הנושאים את השם העברי "ער אציל". זהו יער ייחודי למדירה, שהוכרז בשנת 1999 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
באי תוכלו לראות בשפע פרחי ציפור גן העדן - המשמשים גם כסמל הרשמי של מדירה - לצד פסיפלורה, אורכידאות, מימוזה, בוגונביליה, היביסקוס, אגאפנתוס ועוד פרחים רבים. בנוסף, גדלים בו פירות אקזוטיים וטרופיים רבים, לצד פירות סוב־טרופיים, וצמחי תבלין שונים. בשל המדרונות התלולים, מרבית הגידולים החקלאיים מתבצעים בטראסות חקלאיות מדורגות.
המילה Levada מגיעה מהפועל הפורטוגלי Levar - להוביל, להעביר, לשאת. זהו שמן של תעלות מים ארוכות, פתוחות, שנבנו החל מהמאה ה־16 כדי להוביל את מי הנגר העילי מהאזור ההררי והגשום של האי אל אזורי הגידולים - בעיקר מטעי בננות, קני סוכר וירקות.
האנשים האחראים על הזרימה והוויסות של המים בלבדות נקראים Levadeiros, ועבודתם נחשבת מהעתיקות והמסורתיות במדירה.
לאורך תעלות המים נוצרו שבילי הליכה צרים שהפכו למסלולי טיול פופולאריים מאוד. באמצעותם מגיעים המטיילים לנקודות תצפית ונוף מרהיבות, שמרביתן אינן נגישות כלל לכלי רכב. דרגת הקושי משתנה ממסלול למסלול - חלקם קלים ומותאמים לכל המשפחה, ואחרים מאתגרים יותר ומתאימים למטיילים מנוסים.
כמה מהמסלולים הפופולאריים ביותר:
Rrbacal / Risco / 25 Fontes - Paradiso Valley
Rebeiro Frio / Portela
Marocos / Machico Valley
Referta / Castelejo
Qweimadas / Caldeirao Verde (Santana)
Fanal / Assobiadores
Paradiso Valley
Hidden Corners (Sao Jorge)
Serra da Agua Valley
Pico do Arieiro / Pico Ruvio / Achada do Teixeira
Madeira Lakes
מדירה נודעה בתחילה כיעד מצוין לגידול קנה סוכר, אך במאה ה־16 ניטעו בה לראשונה כרמי ענבים. זני הענבים הבולטים היו זנים מתוקים שהובאו מהאי כרתים, והיו אהובים מאוד על הבריטים. היין המתוק שנוצר באי קיבל את השם Malmsey - על שם ענבי ה־Malvasia שגודלו בכרתים.
יינות מדירה הפליגו באוניות מסחר ברחבי העולם, הגיעו עד הודו ובריטניה, ומחירם היה כפול ממחירם של יינות רבים אחרים. שתי סיבות עיקריות מנעו מהיין להתקלקל במסעות הארוכים:
חביות היין הונחו במקומות חמים בתנאי "חממה". עד היום נוהגים לחמם את מרתפי היקבים ל־40 - 50 מעלות צלזיוס במשך כחצי שנה, כדי לשמור על מאפייני היין.
בדומה ליינות פורט, גם יינות מדירה מחוזקים בברנדי, מה שמפסיק את תהליך התסיסה ומשמר את היין לאורך זמן.
שילוב הטמפרטורות הגבוהות ותוספת הברנדי גורם לכך שהתסיסה נעצרת לפני שכל הסוכר שבענבים הופך לחומצה, ולכן יינות מדירה ידועים במתיקותם ובאחוז האלכוהול הגבוה שלהם.
כמה מסוגי היין המוכרים:
VERDELHA - חצי יבש
BOAL - חצי מתוק
SERCIAL - יבש
MALVASIA - מתוק
האוכל המקומי נמכר בעיקר בשווקים הפזורים בכפרים, בעיירות ובבירה פונשל. השווקים פעילים בעיקר בסופי שבוע. השוק המפורסם ביותר הוא Mercado das Lavradores בפונשל, הפועל בימים שני - שישי בין השעות 07:00 - 20:00, ובשבת בין 07:00 - 14:00. ביום ראשון השוק סגור.
כמה מהמאכלים המקומיים הבולטים:
Sopa de Tomate e Cebola - מרק עגבניות ובצל, המוגש לעיתים עם ביצה במרכז הצלחת.
Bolo do Caco - לחם שטוח ללא שמרים, המוגש לרוב עם חמאת שום ומתאים במיוחד לצד מרקים.
Carne de Vinho e Alhos - נתחי בשר חזיר המושרים ביין ושום.
Bife de Atum - סטייק טונה טרי שניצוד בקרבת חופי מדירה ומוגש לרוב כנתח בשרי.
Espada - מנה אהובה מאוד העשויה מדג הנדן השחור, המוגש לרוב עם בננה מטוגנת ולעיתים עם פירות טריים.
Espetada - אולי המנה המפורסמת ביותר במדירה - קוביות בשר רכות במרינדה, הצלויות על שיפוד ומתובלות בחמאה. למעשה, סוג של קבב בשיפוד ניצב.
Caldeirada - תבשיל דגים או מרק דגים עשיר.
Milho Frito - קוביות תירס מטוגן, לאחר בישול עם כרוב. מזכיר במרקם את הממליגה הרומנית, אבל בגרסה פריכה.
Bolo de Mel - עוגה מסורתית עשויה מסירופ קנה סוכר, פירות ושקדים, היכולה להישאר טרייה במשך חודשים ארוכים ואף עד שנה.
Coral - בירה מקומית פופולרית.
Maracuja - משקה פירות ללא אלכוהול, לרוב על בסיס פסיפלורה.
ליקרים מקומיים - בעיקר על בסיס בננות ושקדים.
Jinja - ברנדי דובדבנים המיוצר בעמק הנזירות.
Poncho - משקה אלכוהולי העשוי מקנה סוכר, אליו מוסיפים לרוב דבש או לימון.
מדירה משלבת נופים דרמטיים, מצוקים וים כחול, יערות ירוקים ושפע פרחים, לצד תרבות אוכל מרתקת ויין ייחודי שאין דומה לו. האקלים הנעים, מסלולי ההליכה לאורך הלבדות, הכפרים הציוריים והבירה פונשל התוססת - כל אלה הופכים את האי ליעד מושלם לחופשה שמשלבת טבע, תרבות, קולינריה ונופש.
צאו לטייל במדירה ותחזרו הביתה מאושרים.
