טיול מאורגן לאיים הקנריים הוא הזדמנות להכיר מקרוב קבוצת איים יוצאת דופן, שנמצאת כשעה וחצי טיסה בלבד ממדריד ומרגישה כמו עולם אחר.
כבר ביציאה משדה התעופה בטנריף אפשר לחוש באווירה החמימה: אנשים בסנדלים ובבגדים קלים, אדמה כהה בגווני שחור, שיחים ירוקים וקוצניים ובתים לבנים נמוכים שנצבעים בצבעים חיים.
הארכיפלג כולל שבעה איים עיקריים וכשני מיליון תושבים, ועוד שישה איים קטנים שרובם אינם מיושבים, אך כולם יחד יוצרים פסיפס גיאוגרפי ותרבותי מרתק.
אחד הדברים שמושכים כל כך הרבה מטיילים הוא מזג האוויר.
מקורם הוולקני של האיים והמיקום שלהם באוקיינוס האטלנטי יוצרים תנאים מיוחדים: טמפרטורות יציבות יחסית, ממוצע של כ־22 מעלות בחופים והבדלים קטנים בין יום ולילה.
עבור מי שמתכנן טיול לאיים הקנריים, המשמעות ברורה - אפשר להגיע כמעט בכל חודש בשנה וליהנות ממזג אוויר נעים, בלי קיצוניות של חום כבד או קור מקפיא.
למה אקלים האיים הקנריים כל כך נוח למטיילים:
• טמפרטורות מתונות לאורך כל השנה, ללא חורף קיצוני.
• פחות שינויי מזג אוויר חדים בין יום ללילה.
• שילוב נעים בין briza אוקיינית לחום שמש מתון.
למרות ששטחם הכולל של האיים קטן יחסית, הנופים מגוונים מאוד.
לאורך כ־1,500 ק"מ של קו חוף אפשר למצוא כמעט כל סוג של חוף: רצועות חול רחבות, חופי צוקים דרמטיים, דיונות חול לבן וחופים וולקניים שחורים שנראים כמעט ירחיים.
האוקיינוס שמסביב קריר, בשל זרמים המגיעים מצפון, והוא מושך דולפינים ולווייתנים ממינים שונים.
הגוון הכחול העמוק של המים מעיד על עומק מרשים, שמגיע בחלק מהמקומות עד כ־3,000 מטר בין האיים.
טיול לאיים הקנריים הוא חגיגה לחובבי טבע.
בשטח לא גדול במיוחד הצליחו להשתמר נופים שכמעט ואינם קיימים במקומות אחרים: הרי געש, רמות בזלת, יערות עד ירוקים, מטעי בננות ואבוקדו, כרמים מזנים מקומיים וטבע פראי.
מתוך כ־2,000 מיני צמחים הגדלים באיים, כ־600 הם אנדמיים - כלומר, אינם קיימים בשום מקום אחר בעולם. ביניהם אפשר למצוא את הדקל הקנרי ואת האורן הקנרי, שהפכו לסמלים מקומיים.
כ־40 אחוז משטח האיים הוכרז כפארקים או שמורות טבע.
בין ארבעת הפארקים הלאומיים המרכזיים ניתן למנות את:
• פארק טיידה בטנריף, שבו מתנשא הר הגעש טיידה באחד האזורים הוולקניים המרשימים בעולם.
• פארק גאראחונאי באי לה גומרה, עם יער גשם של ער אציל ומסלולי הליכה קסומים.
• פארק טימאנפאיה באי לנזרוטה, שבו נופים וולקניים דרמטיים והרי געש פעילים.
• פארק לה קאלדרה דה טאבוריינטה באי לה פאלמה, עם לוע ענק, יערות ושבילים תצפית מרשימים.
ההיסטוריה של האיים ארוכה ומורכבת, והיא מוסיפה עומק לכל טיול לאיים הקנריים.
כבר היוונים והרומאים הכירו את המקום ותיארו אותו כגן מבורך בקצה המערב של העולם, מקום מושבן של נימפות שמגנות על טבע עשיר. בהמשך כונו האיים "איי המזל" בזכות האקלים הנוח והפירות השופעים.
מקור השם "האיים הקנריים" נקשר בכלבים ("cans") שאפיינו במיוחד את האי גראן קנאריה.
כשהאירופים הגיעו, הם מצאו כאן אוכלוסייה מקומית שחיה ברמת חיים הקרובה לתקופת האבן: גואנצ'ים שחיו במערות, התפרנסו מרעייה וחקלאות פשוטה, וסגדו לשמש ולירח.
למרות הפער הטכנולוגי, התרבות שלהם הייתה מורכבת מבחינה דתית ומוסרית, עם פולחנים ספציפיים, טקסים במקומות לא נגישים ואפילו חניטה שהזכירה את זו של מצרים והאינקה.
הכיבוש הספרדי במאה ה־15 לווה בהתנגדות עזה של הגואנצ'ים, שהסתיימה בטבח, עבדות והיטמעות כפויה, ורק מעטים שרדו.
לאורך השנים הפכו האיים לשדה ניסויים עבור גידולים חדשים שהגיעו מאמריקה: במאה ה־16 הגיע קנה הסוכר והפך לגידול מרכזי, אחריו ענבי יין, במאה ה־17 התפתחה תעשיית צבע שני על בסיס קקטוסים וחרקים, ובמאה ה־19 נוספו בננות ועגבניות.
בשנות השישים של המאה ה־20 החליטה ספרד, תחת שלטון פרנקו, להפוך את האיים הקנריים ליעד נופש מרכזי. התוכנית הצליחה מעל הצפוי והאיים הפכו למנוע תיירות משמעותי בכלכלת המדינה.
דרישות המקומיים לעצמאות לא פסקו, וב־1982 הוכרזו האיים הקנריים כאחת מ־17 קהילות אוטונומיות בספרד.
התרבות המקומית של האיים הקנריים היא כור היתוך של השפעות: שאריות מהשורשים הגואנצ'ים, תרבות ספרדית חזקה מהיבשת האירופית, נגיעה דרום אמריקאית שהגיעה עם מהגרים, והשפעה אפריקאית קרובה.
אחד הסמלים הבולטים של האזור הוא הקרנבל בטנריף, שנחשב לאחד הגדולים והמרהיבים בעולם, שני רק לקרנבל בריו. בחודשים פברואר–מרץ מתמלאות הרחובות בתהלוכות, תחפושות, מוזיקה וריקודים, והאווירה חגיגית במיוחד.
גם המטבח הקנרי משקף את כור ההיתוך הזה.
הוא מבוסס על חומרי גלם מקומיים כמו דגים טריים, בשר עזים וירקות עונתיים. אחת המנות המזוהות ביותר היא תפוחי האדמה המקומטים - תפוחי אדמה קטנים שמבושלים במי מלח עד שהקליפה שלהם מתקמטת, ומוגשים עם רוטב מוחו אדום או ירוק.
במסעדות כפריות נהוג להגיש קנקן יין מקומי, שלעתים קרובות מיוצר על ידי בעל הבית עצמו, וכמעט תמיד יעריכו אם תשבחו את טעמו. במקומות אחרים יכבדו אתכם במשקה חריף על בסיס קני סוכר - וכדאי לטעום לפחות פעם אחת.
טיול לאיים הקנריים מציע שילוב נדיר של אקלים נוח, נופים וולקניים מרשימים, טבע מוגן, היסטוריה מרתקת, תרבות תוססת ומטבח מקומי טעים.
זהו יעד שמתאים גם למי שמחפש חופים ומנוחה, גם לחובבי טיולי טבע והליכה וגם למי שמתעניין בהיסטוריה ותרבות מקומית.
אם מתחשק לכם לתכנן טיול לאיים הקנריים באקלים של אביב נצחי, זה הזמן להתחיל לחשוב על התאריכים, לבחור את האיים שמעניינים אתכם ולהשאיר פרטים או ליצור קשר – ומשם לבנות את המסלול המתאים בדיוק לקצב ולסגנון שלכם.
אפשר לטייל באיים הקנריים כמעט כל השנה, בזכות האקלים המתון.
רבים מעדיפים להגיע באביב ובסתיו, כשהטמפרטורות נעימות במיוחד והאתרים פחות עמוסים, אבל גם בחורף מזג האוויר לרוב נעים מאוד ביחס לאירופה.
היעד מתאים למשפחות, זוגות, חובבי טבע, חובבי חופים וגם למטיילים שמחפשים חופשה רגועה עם קצת נוף, קצת תרבות והרבה ים.
ניתן להתאים את המסלול לפי העדפה – מאיים שקטים וירוקים ועד אזורים תיירותיים יותר עם חיי לילה.
אם הזמן מאפשר, בהחלט מומלץ.
מעבורות וטיסות קצרות בין האיים מאפשרות לשלב שניים או שלושה איים בטיול אחד, ולחוות נופים ואווירות מעט שונים בכל אי.
באי אחד בלבד אפשר להסתפק בתחבורה ציבורית או בסיורים מאורגנים, אך רכב שוכר נותן חופש להגיע לשמורות, נקודות תצפית וחופים שקטים.
למי שמתכנן מסלול טבעי יותר, עם פארקים לאומיים ואזורים כפריים, רכב הופך את הטיול לנוח וגמיש בהרבה.
